מערכת אכיפת חוק

מערכת אכיפת החוק – איך זה עובד?

מאת: עו”ד אבי תגר

משיחות מזדמנות עם אנשים על נושא מערכת אכיפת החוק, משכה את תשומת ליבי העובדה כי כל הנושא מעורפל בעיניהם ואין להם מושג ברור כיצד מתפקדת המערכת בנקודות בסיסיות ביותר.

החלטתי על כן, לנסות ולהאיר את הנושא ברשימה זו, כך שלאנשים יהיה מושג ראשוני כיצד מתפקדת המערכת בכללותה, והנושא לא יהא לוט בערפל.

גלגלי המערכת מתחילים לנוע כאשר המשטרה חוקרת תלונה שנתקבלה (או כשהמשטרה עצמה עולה, כתוצאה מחקירה עצמאית, על ביצוע עבירה)

במקרה זה מוזמן החשוד לחקירה כאשר, במידת הצורך, המשטרה עוצרת אותו ומביאה אותו בפני שופט שלום המכהן, בתורנות עם שופטים אחרים, כשופט מעצרים, על מנת להאריך את מעצרו במספר ימים לצרכי חקירה.

בשלב החקירה, חשוב ביותר כי החשוד יוועץ עם עורך דין מנוסה שידריכו כיצד להתמודד עם החקירה והחשדות המוטחים בפניו מאחר ותגובתו תקבע בעתיד את התייחסות המשטרה כלפיו וחשוב להדגיש כי זכותו של החשוד היא להיוועץ בפרקליט ועל המשטרה לדווח לו על זכותו זו (שאם לא כן, נפל פגם רציני בעבודת המשטרה היכול להגיע עד לביטול התיק כשהוא מגיע לבירור בפני שופט).

עם סיום החקירה, מועבר התיק ממחלקת החקירות ללשכת התביעות המשטרתית או לפרקליטות המחוז – תלוי בסוג העבירה, על מנת שהם יחליטו אם בראיות שנאספו ע”י המשטרה יש די כדי הגשת כתב אישום אם לאו.

במידה ולא, מקבל החשוד הודעה כי תיקו נסגר, אם מחמת חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה (עילת הסגירה וחשיבותה הוא נושא לרשימה נפרדת).

במידה ומגיעים בפרקליטות – או בלשכת התביעות המשטרתית, למסקנה כי יש מקום להגיש כתב אישום, יקבל החשוד הודעה על זכותו לשימוע (במקרה שמדובר בעבירה מסוג פשע) ואם לא הצליח לשכנע בשימוע כי אין מקום להגיש כנגדו כתב אישום, הוא יקבל לביתו כתב אישום עם הזמנה לדיון לתאריך שנקבע.

אם עד כה לא פנה הנאשם (כעת, לאחר שהוגש כתב אישום כנגדו, הוא כבר בחזקת נאשם ולא חשוד) לעורך דין, טוב יעשה אם יפנה אליו בשלב זה, כי יכולתו של אדם להתמודד עם כתב אישום, גם אם איננו חמור במיוחד, הינה בלתי מספקת – הוא אינו בנוי לכך, לא מבחינת הידע המקצועי הדרוש, שזה מובן מאליו, אך גם לא מבחינה נפשית; הופעה בפני שופט הוא אירוע מלחיץ ונדרשת תמיכה מקצועית על מנת לעזור לו לצלוח את הניסיון החדש והלא פשוט אליו נקלע האיש.

בתום המשפט יחליט השופט אם לזכות את האיש או להרשיעו.

זוכה – הולך האיש לדרכו שמח וטוב לבב אם כי הוא חייב לזכור כי לפרקליטות (או ללשכת התביעות המשטרתית – תלוי מי הגיש את כתב האישום) יש 45 יום להחליט אם ברצונה להגיש ערעור על הזיכוי.

אם הורשע, יישמעו טיעונים לעונש ע”י הצדדים – התביעה תנסה לשכנע את השופט להטיל עונש כבד ואילו הסנגור ינסה למצוא נקודות לקולא אצל לקוחו על מנת שיוטל עליו עונש מינימלי.

לאחר הטלת גזר הדין – זכותם של 2 הצדדים – הנאשם והתביעה, להגיש ערעור על גזר הדין (זה על חומרתו וזה על קולתו).

טענה נפוצה היא בין הנאשמים החוששים להגיש ערעור על חומרת העונש פן תחמיר ערכאת הערעור בעונשם.

יכולני להרגיעם – אם הנאשם מגיש ערעור על חומרת העונש – ביהמ”ש אינו יכול להחמירו עוד יותר.

הוא יכול להשאירו על כנו או להקל בו.

רק אם התביעה הגישה ערעור על קולת העונש – יכולה ערכאת הערעור להחמירו.

עד כאן, בקליפת אגוז, על פעולתה של מערכת אכיפת החוק.

אשמח לענות על שאלות, במידה ותתעוררנה למיקרא האמור לעיל.

* עו”ד אבי תגר מתמחה בפלילים ודיני תעבורה מזה למעלה משלושה עשורים.

admin