כאשר המשטרה חוקרת עבירה בתיק מסוים, קיימת אחת מ- 2 האפשרויות בסוף החקירה :

אם סבורה המשטרה שקיים חומר המצדיק הגשת כתב אישום כנגד החשוד – היא תעביר את התיק לפרקליטות (או ללשכת התביעות המשטרתית – תלוי בסוג העבירה) על מנת שיוחלט שם אם להגיש כתב אישום.

אם סברה המשטרה (או רשויות התביעה) כי חומר הראיות אינו מצדיק הגשת כתב אישום, ייסגר התיק.

קיימות 3 עילות לסגירת תיק:

  1. חוסר עניין לציבור.
  2. חוסר ראיות.
  3. היעדר אשמה.

“היעדר אשמה” היא העילה הרצויה ביותר, מאחר ואז ברור שכל החשדות כנגד החשוד אינם מבוססים, לעומת סגירה מחמת “חוסר עניין לציבור” או “חוסר ראיות”, המהווה כתם מסוים בעברו של החשוד וישנם אנשים שחשים, לפעמים בצדק, שעילת הסגירה מחוסר ראיות עושה עמם עוול והם מעוניינים לשנותה.

כך חש א’, כאשר נפתחה נגדו חקירה בגין חשד לביצוע מעשה מגונה בכח.

בתום החקירה הודיעה המשטרה לא’ כי התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות מספיקות.

א’ הינו אדם נורמטיבי, נשוי ואב לילד, מהנדס תעשיה וניהול בהכשרתו שעברו ללא רבב.

א’ סירב להשלים עם עילת הסגירה הנ”ל ופנה לעו”ד אבי תגר על מנת שיפעל לשינוי העילה.

עו”ד אבי תגר פנה לפרקליטות מחוז צפון בבקשה לשינוי העילה, אך נענה ע”י פרקליטת המחוז  כי הם לא מצאו מקום להיעתר לבקשה.

עו”ד אבי תגר לא התייאש, ופנה פעם נוספת, הפעם לפרקליטות המדינה, תוך שהוא מצביע בשנית על כל הכשלים בחקירת המשטרה, כשלים המצביעים על חפותו של א’, וביקש לסגור את התיק בעילה של “היעדר אשמה”.

עו”ד תגר ציטט מבג”ץ 4539/92 קבלרו נ. היועץ המשפטי  לממשלה שם נאמר בין השאר:

“שמו של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה, יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי  חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם”

בסופו של יום התקבלה הבקשה, ועילת הסגירה של תיקו של א’ שונתה ל”היעדר אשמה”.

מוסר השכל – לא להתייאש ולא לוותר!

חשים נפגעים? לכו עם תחושת הצדק שלכם עד הסוף והיעזרו בעו”ד פלילי מיומן.

admin