א.עבדה במשרדו של עו”ד במשך כעשר שנים כמנהלת מחלקת ההוצאה לפועל, והואשמה בכך שזייפה צ’קים של מעבידה וגנבה סך הכל כ- 200,000 ₪.

כנגד פ. הוגש כתב אישום בגין 2שופט בית משפט השלום הרשיע אותה על פי הודאתה וגזר עליה 12 חודשי מאסר בפועל )וזאת למרות ששרות המבחן המליץ על חצי שנת מאסר, שתרוצה בעבודות שרות(, מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים והורה לה לשלם לעוה”ד אצלו עבדה פיצוי בסך 120,000 ₪, וכן קנס בסך 10,000 ₪.

א. הגיעה לעו”ד תגר על מנת שיגיש עבורה ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי, מאחר וחשה כי לא תוכל לשאת את המעמסה הכבדה של ריצוי עונש מאסר, בעיקר לאור העובדה כי היא אם לשני קטינים.בהנתן כל האמור לעיל, ובנוסף לכך שבני הזוג חיים בנפרד תוך ניסיון לשקם את חיי הנישואין באופן טיפולי, פנה עו”ד תגר לראש לשכת תביעות במשטרת ירושלים והציע לבטל את כתב האישום, תוך שהוא מצביע על העובדה כי האישה מעוניינת לבטל תלונתה.

כשעיין עו”ד תגר בתיק, הוא שם לב לעובדה מעניינת: היה ניסיון בבימ”ש השלום לקיים הליך של צדק מאחה )הליך בו מופגשים המתלונן והנאשם במטרה לרדת לשורש המקרה, הסיבות לביצוע העבירה ובקשת מחילה מהנפגע( ולמרות ששני הצדדים הסכימו לקיים ההליך – הוא לא התקיים מסיבה לא ברורה.

עו”ד תגר החליט כי זה יהיה הציר המרכזי בערעור, ומכאן תבוא, אם תבוא, הישועה. זאת, מאחר ואין תקדים לכך שהליך של צדק מאחה מתקיים בערכאת ערעור ולכן, הסיק עו”ד תגר כי אם ייענה ביהמ”ש המחוזי לבקשה לקיום ההליך, קיים סיכוי של ממש להצלחת הערעור, ואכן – כך היה!

לאחר הגשת תסקיר משלים של שרות המבחן, במסגרתו התקיים ההליך, ולאחר שביהמ”ש המחוזי שמע את עמדתו של המתלונן, עורך הדין הנפגע, שהשתנתה לחלוטין לאור המפגש עם א. בהליך הצדק המאחה, ולאחר ששרות המבחן חזר על המלצתו לחצי שנה של עבודות שרות, קיבל ביהמ”ש את הערעור, ביטל את שנת המאסר בפועל שהוטלה על א. בבימ”ש השלום והורה כי תרצה חצי שנה בעבודות שרות, כשתוך כדי כך קובע ביהמ”ש המחוזי תקדים משפטי, היינו, אפשרות לבצע הליך של צדק מאחה גם אם מדובר בערכאות ערעור.

 

admin