נהיגה בשכרות עבירה פלילית – מתי?
אין חולק על כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא התנהגות המסכנת את הנהג וסביבתו, ובהתאם לכך זוהי אחת העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה. יחד עם זאת, קיים לא פעם בלבול בקרב נהגים לגבי עבירת נהיגה בשכרות והאם היא גוררת עימה רישום פלילי וענישה הכרוכה במאסר בפועל. בשורות הבאות נעשה סדר בנושא.
כן עבירה פלילית, לא רישום פלילי
אכן, החוק מתייחס על נהיגה בשכרות כעבירה פלילית, ושלא כמו עבירות תעבורה קלות יותר שענישה עליהן מסתכמת בקנס, כאן ישנה חובת משפט. מדובר במצבים בהם אדם הנוהג ברכב עוכב לצד הדרך, עבר בדיקת ינשוף ובה נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר נשוף גבוה יותר ממה שמתיר החוק לפי הגדרתו כנהג רגיל, חדש, צעיר, נוהג ברכב מסחרי או ציבורי וכן הלאה. יש לציין כי דברים אלו נכונים גם לגבי בדיקת שכרות המבוצעת על ידי לקיחת דם, גם לגבי אנשים שסירבו לבדיקת ינשוף הנחשבים בעיני החוק לשיכורים למעשה, לגבי מי שנתפס שותה בעודו נוהג ברכב, ולגבי מי שבגופו נמצאו שרידי סם מסוכן.
יחד עם זאת, למרות שמדובר בעבירה פלילית, היא כמעט אף פעם אינה גוררת רישום פלילי. זוהי עבירה שאין בה קלון ולכם אינה כרוכה בעיקרון ברישום פלילי או בעונשי מאסר, והרישום היחיד שלה יהיה בעבר התעבורתי של האדם שיהיה למשרד הרישוי והשלכותיו אינן משמעותיות במיוחד. יחד עם זאת, חשוב לזכות כי לנהיגה בשכרות בהחלט יכולות להיות תוצאות כואבות ברמת הענישה, כגון שלילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים ואף ארבע שנים אם זו הפעם השנייה בה האדם נתפס שיכור בנהיגה, שלילה מנהלית של הרכב לתקופות של בין חודש לשלושה חודשים, קנסות, מאסר על תנאי במקרים חמורים, וסנקציות מיוחדות לגבי נהגים חדשים וצעירים.
מתי כן יהיה רישום פלילי בנהיגה בשכרות
אם כן, עבירות תעבורה בכללותן אינן כרוכות ברישום פלילי, וגם נהיגה בשכרות למרות היותה עבירה חמורה אינה מובילה לרישום. יחד עם זאת, ישנם מצבים חמורים יותר שבהם תוביל נהיגה בשכרות לרישום פלילי והענישה תהיה משמעותית בהרבה, כולל במקרים מסוימים חודשי או שנות מאסר בפועל. הכוונה היא למצבי נהיגה בשכרות שהיו מעורבים בצורה כזו או אחרת בתאונת דרכים, אשר הובילו לנזקים בגוף ובוודאי בנפש. אלו הן נסיבות מחמירות שלמעשה מעבירות את ההליך הפלילי לעולם אחר, קשה ונוקשה בהרבה.
כך לדוגמא, כאשר מתרחשת תאונת דרכים בה נהרג הולך רגל או נהג אחר, ונמצא כי הנאשם התרשל באופן שהוביל לתאונה, זוהי עבירה הנקראת גרימת מוות ברשלנות. עבירה זו כרוכה בענישה מינימאלית העומדת על חצי שנת מאסר (למרות שלעיתים בית המשפט מסתפק בעבודות שירות או במאסר על תנאי), בענישה מרבית העומדת על שלוש שנות מאסר.
יחד עם זאת, אם נמצא כי הנהג היה תחת השפעת אלכוהול באותה עת הרי שמבחינת החוק הוא התנהל באופן פזיז ורשלני במיוחד, תוך מודעות לטיב מעשיו ולתוצאותיהם האפשריות. לפיכך במקרים אלו כבר לא מדובר בעבירת גרימת מוות ברשלנות אלא בעבירת הריגה, אשר הענישה המינימלית עליה עומדת על שלוש שנות מאסר, והענישה המרבית על עשרים שנות מאסר.
דוגמא נוספת היא עבירה של הפקרת פצוע. מדובר במצב בו אדם נהג בשכרות או שלא בשכרות, היה מעורב בתאונת דרכים עם נפגעים, היה מודע לכך שיש נפגעים, אך הסתלק מהמקום מבלי להושיט להם יד. יחד עם זאת, בעבירה זו יכול להיות מואשם גם נהג שלא היה ער לנפגעים או אפילו לתאונה, למשל נהג שיכור שכלל לא הבחין כי פגע ברכבו במישהו. הענישה על עבירה ההפקרה הינה חמורה מאוד ויכולה להגיע עד תשע שנות מאסר, וכמובן כרוכה גם ברישום פלילי.
פנייה לעורך דין מומחה בדיני תעבורה ופלילים
ראוי להדגיש כי במצבי העבירות המתוארים לעיל ונוספים, עו ד מיומן בדיני תעבורה ובדין הפלילי יכול לחלץ את מרשו באישומים מופחתים, בענישה קלה בהרבה ולעיתים אף בזיכוי. לשם כך יש להתנהל בצורה חכמה תוך נקיטת האסטרטגיה הנכונה, להדגיש את הנסיבות המקלות כגון היותו של האדם נורמטיבי ותורם לחברה, ללא רישום פלילי בעבר, בעיות שהיו בבדיקת השכרות שבוצעה לו, התנהגותו בזירה, חקירה תקיפה של עדים וכן הלאה. לפרטים נוספים ולקבלת סיוע משפטי פנו אל לעו”ד אבי תגר בטלפונים 04-8512627 או 050-5400819.