אם עבר אדם עבירה, נשפט עליה בבימ"ש והורשע, ונשלח למאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, עדיין אין זה סוף פסוק מבחינת תקופת המאסר.

החוק לשחרור על תנאי ממאסר (להלן:"החוק") קובע כי אסיר שנשפט לתקופת מאסר העולה על 6 חודשים ושנשא לפחות שני שליש מתקופת המאסר שנקצבה לו ע"י ביהמ"ש, רשאית ועדת שחרורים, לבקשתו, לשחררו על תנאי מלשאת את יתרת התקופה.

מן הראוי לציין כי האסיר אינו זכאי לזכות זאת אוטומטית, אלא רק אם שוכנעה הועדה כי האסיר ראוי לשחרור בהתאם לפרמטרים מרובים הנשקלים ע"י הועדה.

שיקולי הועדה בנודע לשחרור האסיר הינם רבים ומגוונים, כגון: הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור או לנפגע העבירה, התנהגות בכלא, סיכויי שיקומו, סוג העבירה ונסיבותיה, הרשעותיו הקודמות של האסיר וסוגן ועוד ועוד.

במקרים בעלי חומרה מיוחדת ובנסיבות מיוחדות בהן סבורה הועדה כי שחרורו של האסיר יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת במשפט, רשאית הועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה.

לעו"ד אבי תגר, המתמחה במשפט פלילי משנת 1979, ניסיון רב בהופעה בפני ועדות שחרורים בכל רחבי הארץ ולזכותו נרשמו הצלחות רבות בהופעותיו אלה.

אשר על כן, האסיר שקיבל הודעה משלטונות בית הסוהר על כך שועדת השחרורים עתידה לדון בעניינו, כדאי שיפנה לעו"ד תגר מבעוד מועד, על מנת ליידעו על כך.

בעקבות כך יגיע עו"ד תגר לפגישה עם האסיר בבית הסוהר על מנת לקבל את כל הפרטים הדרושים לשם טיעוניו בפני הועדה,  כולל עיון בכתב האישום ובגזר הדין של ביהמ"ש מהם יוכל ללמוד רבות בקשר לסוג טענותיו בפני הועדה ומה היא הדרך הטובה ביותר לשכנע אותה להסכים לשחרורו המוקדם של האסיר.