עריקות מהצבא – מדריך לעריק המתחיל

עריקות מהצבא עלולה לגרור שרשרת של השלכות חמורות ומרחיקות לכת, עבור חייל סדיר או מילואים הנאשם בה. לכן חשוב להבין מבעוד מועד מהן המשמעויות הנלוות לעריקות וכיצד ניתן להתמודד בצורה נכונה עם המצב, במידה ואתם עומדים זה מכבר להליכים משמעתיים או פליליים בשל כך.

מהי עריקות? על הגדרת המושג בדין הצבאי בישראל

עריקות, כהגדרתה בחוק השיפוט הצבאי הינה, היעדרות של חייל משירות סדיר או שירות מילואים, ו/או מהמקום שבו הוא נדרש להימצא כדין במועד מסוים, ללא היתר או צידוק סביר לכך.

מה בין השתמטות, נפקדות ועריקות? סוגי עריקות שונים

שירות צבאי נחשב לחובתו החוקית של כל אזרח בישראל קיימת, כאשר כבר עם הגיעם לגיל 16, מרבית בני הנוער נחשבים כמועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים), ומתחילים לקבל צו ראשון, צווי זימון למיונים ומבדקי התאמה צה"ליים, ובהמשך לכך – צו גיוס. מדובר בצו מחייב שהמשל"בים נדרשים להתייצב בלשכת הגיוס במועד המופיע בו.

ככל שהנער/ה נמנעט מהתייצבות לכל אחד מצווי המיון או הבדיקות הצה"ליים או או נעדרו מלשכת הגיוס (הבקו"ם) במועד שנקבע להם בצו הגיוס, מבלי שניתן להם אישור לכך – הם יחשבו בראי החוק כמשתמטים משירות צבאי.

מנגד, משל"ב שאמנם התייצב בבקו"ם במועד גיוסו אך מיאן להגיע ליחידה הצבאית שאליה יועד וברח מלשכת הגיוס – ייחשב כעריק בקו"ם.

לעומת זאת, חייל שהתגייס ועבר טירונות אך ברח מהיחידה הצבאית ששובץ אליה – ייחשב כנפקד או כעריק יחידה. ואילו, אזרח שנמנע מהתייצבות למילואים בנסיבות שאינן מצדיקות זאת – ייחשב כעריק מילואים.

ככלל, משמעותה של נפקדות, היא הימנעות מהתייצבות ביחידה או במקום שאליהם המלש"ב או החייל נדרשו להגיע, ללא קבלת אישור מתאים. גם כאשר חייל נעדר מיחידתו במשך תקופה מסוימת (כפי שיפורט בהמשך), הדבר נחשב כנפקדות. הנפקדות היא למעשה השלב המקדים להגדרת החייל בתור עריק, כאשר עריקות נחשבת לעבירה חמורה יותר ובהתאם לכך – גם הענישה בגינה מחמירה יותר. ההבדל בין השתיים טמון במשך תקופת ההיעדרות של החייל או משרת המילואים משירותו הצבאי, כפי שנסביר בהרחבה להלן.

כמה זמן זה עריקות?

כאשר חייל בשירות סדיר נעדר למשך עד 21 ימים, הוא יסווג כנפקד במערכת השלישות הצבאית. כך גם במקרה של משרת מילואים שנעדר למשך עד 15 ימים אחרי שהתייצב לשירות המילואים אך הפסיק להגיע (במקרה של חייל מילואים שנמנע לגמרי מהתייצבות לשירות המילואים מדובר בעד 20 ימים).

ככל שההיעדרות נמשכה מעבר לפרקי זמן אלו, תשונה הגדרתו של החייל במערכת ל"עריק" והטיפול בו יועבר למדור עריקים בצבא.  חשוב לדעת כי עריקות מהצבא כמוה כעבירה פלילית לכל דבר ועניין, ולכן בטיפול בעריקים עשויה להיות מעורבת גם המשטרה הצבאית, שמפעילה לוכדי עריקים על מנת להביא לדין משמעתי את החייל הנעדר.

מה העונש על עריקות יחידה?

העונש לחייל בשירות סדיר שערק מיחידתו עשוי להיות נזיפה וזיכוי מאשמה ועד מאסר בפועל במחבוש או בכלא. ישנו פער משמעותי בין חומרת העונשים המושתים על עריקים שעמדו לדין משמעתי ביחידתם, שלרוב מסתכמים בלא יותר מ- 20 ימים במחבוש, לבין עמידה לדין בבית דין צבאי – שעלולה להסתכם גם בעונש מאסר ממושך במיוחד בכלא צבאי. מקום ההעמדה לדין כמו גם רף הענישה, נקבעים בהתאם למשך העריקות של החייל, סוג העריקות ומעמדו (מלש"ב / חייל בסדיר / חייל מילואים). על כך נרחיב עוד בהמשך. חשוב גם לדעת כי במסגרת הסנקציות המוטלות על עריקים, במקרה של עריקות 60 יום ואילך – מאבד החייל את זכאותו לתשלום בגין שירותו הצבאי כמו גם את יכולתו לקבלת טיפול רפואי מהצבא.

מדרג הענישה לפי חומרת העריקות וסוגה

כאמור לעיל, קיים שוני במדיניות ההעמדה לדין ובמדיניות הענישה של עריקים, שהוא נגזרת של כמה פרמטרים (מעמד החייל, סוג העריקות ומשך העריקה).

במקרה של חייל בשירות סדיר – סמכות השיפוט תקבע כדלקמן:

• במקרי עריקות 21 יום ועד 100 יום במצטבר מהיחידה – העריק ישפט ביחידתו ועונשו יהיה עד 20 ימי מאסר במחבוש.

• במקרי עריקות מעל 100 יום במצטבר מהיחידה – העריק ישפט בבית דין צבאי (עד שנת 2017 הדבר נעשה כבר החל מתקופת עריקות מעל 75 יום) ועונשו יקבע כתלות בנסיבות העריקות וכוונתו של העורק משירותו – עוד על כך בהמשך.

במקרה של עריק בקו"ם – סמכות השיפוט תקבע כדלקמן:

• במקרי עריקות של פחות מ- 180 יום במצטבר – העריק ישפט בידי קצין קצין קש"ב בבקו"ם (ראשי תיבות של "קצין שיפוט בכיר").
• במקרי עריקות של מעל 180 יום במצטבר – העריק ישפט בבית דין צבאי.

במקרה של משתמט משירות צבאי:

במקרי עריקות שנה וחצי ויותר במצטבר – העריק ישפט בבית דין צבאי.

מה מדרג הענישה לעריקים שהוגש כנגדם כתב אישום בבית דין צבאי?

ככלל, ישנה נטייה לייחס לחיילים שעומדים לדין על עבירת עריקות ראשונה, סעיף אישום מקל של "היעדרות משירות צבאי שלא ברשות". הרשעה בעבירה זו גוררת עונש מאסר בפועל לתקופה של עד 3 שנים. אולם במקרי עריקות חוזרים ו/או כאשר ניתן להוכיח כי העריק פעל מתוך כוונה ברורה שלא לשוב לשירותו הצבאי, עשוי הנאשם לעמוד לדין על סעיף "עבירת עריקה", אשר העונש המרבי בצידה יכול להגיע גם עד מאסר בפועל לתקופה של 7 שנים (ואף 10 ככל שמדובר בעריקה שבוצעה במהלך פעילות מבצעית או קרבית).

מה העונש על עריקות ממילואים?

במקרי עריקות ממילואים עד שנה – העריק יעמוד לדין משמעתי בלבד. אולם באם מדובר בלמעלה משנת עריקות למשרת מילואים – העונש יקבע על ידי בית דין צבאי ועשוי להיות גם תקופת מאסר בפועל. אף שככל בצידן של עבירות עריקות ממילואים עונש מקל ביחס לעונשם של עריקים משירות סדיר, עדיין תיתכן תקופת מאסר ממושכת ומורכבת, שיכולה לפגוע בשגרת חייו של האזרח, בפרנסתו, בחייו האישיים ובבני משפחתו.

למותר לציין כי בתי הדין הצה"ליים נוהגים להחמיר בעונשם של עריקים שנעצרו בידי המשטרה הצבאית, ומנגד – נוטים להקל בעונשם של מי שבחרו להסגיר את עצמם מיוזמתם הם. מכאן שבמקרה של עריקות ממילואים הסגרה עצמית למשטרה הצבאית, עדיפה בהחלט על פני האלטרנטיבה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין עריקות לסיוע משפטי מקצועי?

אם אתם עומדים לדין צבאי בשל עבירת עריקות, לא מומלץ להתמודד עם האתגרים הצפויים לכם בכוחות עצמכם. פנייה לייצוג משפטי מקצועי של עורך דין צבאי מוביל, היא קריטית לביצוע בקרת נזקים ועשויה לאפשר הפחתה בסעיפי האישום המיוחסים לכם, ואף את ביטולם המוחלט בנסיבות מסוימות. עו"ד אבי תגר, בעל ניסיון עשיר בתחום המשפט הצבאי, סייע זה מכבר למלש"בים, חיילי סדיר ומשרתי מילואים רבים, להתמודד ביעילות עם כתבי אישום בגין עריקות וישמח לעמוד גם לרשותכם.

לייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות עם משרד עו"ד אבי תגר – לחצו כאן.